פסק-דין בתיק ת"א 18509-05-09

מבוא

1.         התובענה שבפני ראשיתה בבקשה שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל ביום 1.4.09, לביצוע ארבע שטרות שמועד פירעונם ליום 30.3.09: שטר מספר 864690 ע"ס 100,000 ש"ח; שטר מספר 864691 ע"ס 100,000 ש"ח; שטר מספר 864692 ע"ס 65,000 ש"ח ושטר מספר 864693 ע"ס 65,000 ש"ח.

            הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטרות.

            ביום 10.7.10 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן באופן שתצהיריהם בבקשת רשות להתגונן ישמשו ככתב הגנה. עוד נקבע, כי הוצאות הבקשה בסך של 3,600 ש"ח בצירוף מע"מ ישולמו לפי תוצאות ההליך.

2.         התובעת, נירלט בע"מ (להלן: " התובעת" או "נירלט"), הינה חברה ליצור ושיווק של צבעים, חומרי איטום וחומרי בניה אחרים.

הנתבעת 1 הפעילה עסק לממכר חומרי בניין בנתניה. התבקש על ידי הנתבעים עיכוב הליכים כנגד הנתבעת בשל הליכי הפירוק בהם היתה נתונה ואכן בהחלטת בית המשפט מיום 11.2.11 עוכבו ההליכים כנגד הנתבעת 1. יצויין כי  ניתן צו פירוק בעניינה בפסק דינו של  בית המשפט המחוזי מיום 22.4.10 בת.א 2191-09.

נתבע 2 הינו המנהל ובעל מניות העיקרי של הנתבעת 1, נתבעת 3 הינה בת זוגו ומחזיקה ב- 10% ממניות נתבעת 1. נתבעים 2-3 חתומים כערבים על השטרות.

3.         מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר יעקב רגב, מנהל הגביה של התובעת (להלן: " רגב") ושל מר יצחק אהרוני, סוכן מכירות של התובעת (להלן: " אהרוני").

            מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבעים 2 ו- 3 ושל הבת שלהם הגב' שרון שחורי.

            המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

טענות התובעת

4.         התובעת טוענת, כי במשך מספר שנים, סיפקה נירלט שיווק בע"מ (להלן: " נירלט שיווק") סחורה לנתבעת 1 וזאת עד לסוף שנת 2009.

ביום 19.7.09 מוזגה נירלט שיווק בע"מ לתוך התובעת וניתנה לה תעודת מיזוג מרשם החברות (נספח ו' לתצהירו של מר רגב). לאחר המיזוג, המשיכה הנתבעת 1 בהתקשרות המסחרית ישירות עם התובעת, כאשר כרטסת החוב של הנתבעת 1 אצל נירלט שיווק בע"מ מוזגה עם כרטסת התובעת.

פעילותה של נירלט שיווק בע"מ ובהמשך של התובעת, מול הנתבעת 1, היתה מבוטחת בחברת ביטוח אשראי עד לתקרת אשראי קצובה.

ביום 15.1.09 הודיעה חברת ביטוח האשראי כי לא תבטח אשראי נוסף שניתן לנתבעת 1, עקב חילול שיקים שמסרה נתבעת 1 למבוטחים אחרים.

            התובעת החליטה להתנות את אספקת הסחורה העתידית, הנוספת, בכך שנתבעת 1 תשלם מאותה נקודת זמן עבור הסחורה שתסופק לה במזומן או בכרטיס אשראי מאושר. בנוסף, דרשה התובעת להבטיח את תשלום חובות העבר, באמצעות שטרי חוב שיערבו להם מספר ערבים טובים.

            התובעת טוענת, כי נתבעת 1 הסכימה לתנאי התובעת ובמהלך פברואר 2009 חתמה על ארבעת שטרי החוב נשוא התובענה כאן, לשם הבטחת תשלום החוב הקיים. נתבעים 2-3 חתמו על שטרי החוב כערבים. השטרות לא סויגו בשום תנאי.

            לטענתה, הסכום הכולל של שטרי החוב נקבע כך שיהלום את האובליגו של נתבעת 1 אצל התובעת באותה עת. הסכום פוצל לארבעה שטרות נפרדים על מנת לאפשר גמישות בגביית החוב וחיסכון באגרות ביצוע.

            בתאריכים 29-31.3.09 חזרו שיקים שמסרה נתבעת 1 לתובעת. ביום 30.3.09 נערכה פגישה בין מר רגב לנתבעים, אז הוברר כי לנתבעת 1 חובות כבדים לנושים בסך של כ- 15 מיליון ש"ח, אין ביכולתה לפרוע את השיקים שמסרה וכי היא צפויה להיכנס להליכי פירוק. בנסיבות אלו,  ביום 1.4.09 הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, את כל ארבעת שטרי החוב.